איך מתחילים לכתוב משהו כשבתוכי יותר מאלף מילים הרוצות לצאת קודם,
חיכיתי זמן רב מידי.
ובכל זאת צריך להתחיל ממשהו ,אז גם אם זה יראה מאוד נרקיסיסטי, אני
אתחיל בשם שלי: גילה, כי בסופו של דבר יש לכך משמעות גם למטרה וגם לדרך שבגינם אני
כותבת. חושבים שתהיה לכם סבלנות לקרוא?
אז ככה כמעט וקראו לי דיצה, שכן שלנו שהיה גם רב, הביא להורי את הפסוק
הזה.. שמחה צהלה דיצה רינה גילה חדווה וכו' ( לא בהכרח בסדר הזה )..רק שלמזלי
אחותי הגדולה התעקשה על גילה.
טוב עכשיו אני אומרת מזל, פעם הייתי מליאת כעס, כן בגיל הזה, שסופרים
עשרה, וגם הרבה אחריו, השם נראה לי מנותק ממני, מחייב אותי להיות משהו שאני לא,
הייתי מליאת ביקורת על העולם לא הבנתי מה הטעם בחיים האלה, שלא לדבר על זיק עצב
שנסע איתי לכל מקום גם כשחייכתי. אהבתי יותר את שמות החיבה היה בהם משהו יותר קרוב
אלי, גילגילה (תנסו להגיד את זה במבטא תימני), גי'לג'ילן, גלגול, גילי והם, שמות
החיבה האלה, היו כמו מישהו שמדגדג אותי ומחבר אותי למשהו פנימי גדול יותר מכל פוזה
החיצונית, מחבר אותי למהות רכה פנימית שיש בה המון שמחה ורחמנא ליצנן גם גיל.
כך כתבה זלדה:
לכל
איש יש שם
שנתן לו אלוהים
ונתנו לו אביו ואמו .
אפשר להתייחס לשם, כאל שם, ללא משמעות שם המבדיל אותך מאחרים רק לצורך זיהוי ותו לא. מצד שני זו בחירה שנעשתה עבורך, ומי שבחר נתן משהו ממנו אליך בתוך המסע הארוך (הלוואי) בחיים שלך. במהלך החיים תנכס את השם הזה לעצמך (או לעיתים נדירות תשנה אותו) והוא יהיה חלק מזוהה עם החוויות שלך.
שנתן לו אלוהים
ונתנו לו אביו ואמו .
אפשר להתייחס לשם, כאל שם, ללא משמעות שם המבדיל אותך מאחרים רק לצורך זיהוי ותו לא. מצד שני זו בחירה שנעשתה עבורך, ומי שבחר נתן משהו ממנו אליך בתוך המסע הארוך (הלוואי) בחיים שלך. במהלך החיים תנכס את השם הזה לעצמך (או לעיתים נדירות תשנה אותו) והוא יהיה חלק מזוהה עם החוויות שלך.
מה שאני מצאתי הוא שהשם גילה, מעבר למשמעות הראשונה שהורי נטעו בו, יש
גם משמעות נוספת, והיא גילה = לגלות, חיפוש מתמיד אחר הדרך האותנטית שלי, האמתית
שלי, לאתר ולגלות אותי בתוך הדרך הנקראת חיים. המקום הזה שנקרא עולם חיפוש איתור
וגילוי שלא נגמרים. אז אחרי שאלוהים וההורים מעניקים את השם, ממשיכה זלדה לדבר על שם
שהאדם מקבל מתוך הניסיון והחוויות שהוא עובר והוא סך הרבה יותר גדול ממה שניתן לו
בחיתוליו. האדם בעצם יוצר את שמו ומהותו מתוך מה שהוא מביע מתוכו ומביא אתו כשהוא
נפגש עם החוץ..
לכל
איש יש שם
שנתנו לו קומתו ואופן חיוכו
ונתן לו האריג
שנתנו לו קומתו ואופן חיוכו
ונתן לו האריג
לכל איש יש שם
שנתנו לו ההרים
ונתנו לו כתליו
יש המשך לשיר........
אז איך את/ה עם השם שלך? מה
מחבר אותך אליו? האם משהו מפריד? מעיק? מנוכר? זר? מה את/ה עוד יודע/ת על עצמך
שעושה את השם שלך ייחודי לחייך?
אז איך השם שלי קשור למטרה ולדרך של כתיבת הבלוג? זהו שמתוך הרבה
מילים, נושאים שהם בעלי עניין בשבילי, אני אחפש ואגלה כל פעם מחדש מה עולה ממני,
להוציאו לעולם ויהיו המילים, כמו מים קופצים כל פעם משהו אחר, בעתו.
אני מאחלת לכולנו לגלות את עצמנו ורוחנו משלל העשייה, המפגשים, החיבורים,
הניתוקים, השמחה, העצב, הפחד והתקווה, להיות איתנים בזהות הפנימית העמוקה שלנו,
ולתת לה להוביל אותנו , מי יודע לאן….
נכתב
באהבה
גילה
|